<h1>צידה לדרך מאמר ראשון כלל ג' פכ"ז</h1>
<h2>דף יב.</h2>
לקח כוס בידו והתחיל לברך בא"י והיה סבור שהוא מים וכשהגיע למלך העולם נזכר שהוא יין וסיים בורא פרי הגפן או על המים להפך יצא. ואם אכל תמרים ופתח ברכת המזון וסיים בברכת תמרים יצא. וכן אם שתה יין וסבור שאכל לחם וברך ברכת המזון יצא. וכן אם ברך אחר היין או אחר התמרים ברכת המזון יצא אם לא נזכר עד שסיים ברכת הזן. ואם נזכר קודם חתימה יאמר על שהנחלת לאבותינו וכו' ויסיים מעין שלש.
<h2>דף כא.</h2>
כל ברכה שהיא מדברי סופרים ונסתפק לו אם ברך אינו חוזר ומברך.
<h2>דף לה.</h2>
כל פירות האילן מברך עליהם בתחלה בורא פרי העץ ולבסוף בורא נפשות רבות חוץ מענבים ותאנים ורמונים וזיתים ותמרים הכתובים בתורה שמברך עליהם באחרונה מעין שלש. על פירות האדמה וירקות מברך עליהם בתחלה בורא פרי האדמה ולבסוף בורא נפשות רבות.
<h2>דף לה:</h2>
הסוחט פירות ומוציא מהם משקה מברך בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות חוץ מענבים וזיתים שעל היין מברך בורא פרי הגפן ועל השמן כשחושש בגרונו ושתאו במי שלקות ונהנה מברך בורא פרי העץ אבל על השמן לבדו שהכל. (לח:) פירות או ירקות הנאכלין חיין ולפעמים מבושלים לא נשתנה ברכתן אבל אם דרכן לאכלן חיין ובשלם מברך שהכל ובורא נפשות ואם דרכן לבשלם ואוכלן חיין מברך שהכל ובורא נפשות. שמרים שנתן בהם שלשה והוציא ארבעה מברך בורא פרי הגפן הוציא פחות מארבעה שהכל. אבל הנותן מים בחרצנים אינו כן אלא כשיש בו טעם יין מברך בורא פרי הגפן ויש בו משום יין נסך.
<h2>דף לו.</h2>
הקור שהוא ראש הדקל שהכל. קפר"ס של צלף בורא פרי האדמה. והאביונות שהוא הפרי והם בצורת תמרים דקים בורא פרי העץ.
<h2>דף לו:</h2>
שקדים המרים קטנים בורא פרי העץ גדולים ולא כלום. ואם ממתקן בורא פרי העץ. והמתוקים קטנים שהכל גדולים בורא פרי העץ. ויש אומרים על גדולים וקטנים מרים שהכל. מברכין על הבוסר שהוא כפול בורא פרי העץ. הפלפל והזנגביל רטוב בורא פרי האדמה יבש ולא כלום. אגוז שקורין בערבי נו"ז בורא פרי העץ. על הקנה בורא פרי האדמה. וכשאינו יודע איזו ברכה יברך, יברך שהכל. על הסוכ"ר בורא פרי האדמה.
<h2>דף לח:</h2>
אגוזים ושקדים מטוגנין בדבש מברך בורא פרי העץ. ירקות שדרכם להשלק ושלקן לשתות מימיהם מברך בורא פרי האדמה. דבש הזב מהתמרים שהכל. הקנים המתוקין שסוחטין אותם ומבשלים מימיהם עד שנקפא כמלח יש אומרים בורא פרי העץ ויש אומרים בורא פרי האדמה ויש אומרים שהכל.
<h2>דף מ.</h2>
ברך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא ועל פירות הארץ בורא פרי העץ לא יצא ועל הכל אם אמר שהכל יצא.
<h2>דף מ:</h2>
כל מאכל שאינו ראוי לאכילה וכל משקה שאינו ראוי לשתיה אינם טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם. פת שעפשה ויין שהקרים ותבשיל שעברה צורתו והנובלות שהן הפגין מכל הפירות השכר והחומץ והגובי המלח הכמהין והפטריות שהכל ובורא נפשות רבות.
דברים שאין גדוליהן מן הארץ כגון בשר וגבינה דגים וביצים מים חלב דבש וכיוצא בהם בתחלה שהכל ולבסוף בורא נפשות רבות.
היו לפניו מינין הרבה וברכותיהן שוות ואין בהם ממין שבעה יברך על החביב, ואם יש בהם ממין שבעה יברך על מין שבעה, אפילו אחר חביב לו. כל הקודם בפסוק קודם לברכה. ותמרים וענבים תמרים קודמין שהתמרים שני לארץ וגפן שלישי לארץ שבראש הפסוק. בורא פרי האדמה ובורא פרי העץ על איזה שירצה יותר יברך. בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה ושהכל, בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה קודם לשהכל לפי שהברכה פרטית חשובה מהכללית ומבוררת. כי היא החוברת על כל מין עטרת תפארת. וחוק האמת שומרת. ואם מברך ברכה אחרת. ותהי האמת נעדרת.
<h2>דף מד.</h2>
השותה מים שלא לצמאו כגון שחנקו חתיכת דבר אינו טעון ברכה לא לפניו ולא לאחריו.
<h2>דף מז:</h2>
אין מזמנין על הקטן עד שיהא בן שלש עשרה שנה ויום אחד ואפילו יודע למי מברכין.
<h2>דף נ:</h2>
שכח והכניס אוכלין לתוך פיו בלא ברכה אם משקין בולען ומברך ואם פירות כתאנים וענבים מסלקן לצדדין ומברך עליהם ואם פולין וכיוצא בהן פולטן עד שיברך ופיו פנוי שנאמר ימלא פי תהלתך.
